למה בכלל קבוצת הורים ואיך זה עובד 

המנחה:ציפי גלזרM.Sc מנחה מוסמכת מטעם מכון אדלר, בעלת תואר שני במדעי החיים, יועצת ארגונית, מאמנת אישית מוסמכת, יועצת להתנהגות ותדמית. 

"הילדה לא שומעת לנו", "שוב ברח לך הפיפי?", "דובי לא-לא אצלנו בבית", "המלאך שלנו מסרב ללכת לישון", "הצילו! בעלי ואני חושבים אחרת בדברים הקשורים לגידול ילדים", "הבת שלי בת השנתיים ישנה איתנו במיטה מאז שהיא נולדה, אנחנו קמים עם כאבי גב…".
"הבן שלנו יוצא מן המיטה, אני ובעלי מחזירים אותו למיטה שלו המון פעמים עד שכבר אין לנו כוח ואז הוא נרדם איתנו במיטה"… "אלף פעמים אמרתי לך.., "  "למה אתם מוכרחים לריב על כל דבר?"

מוכר?

איך קרה שהגענו למצב בו יש לנו כוונות טובות אבל התוצאות לא טובות? איך קורה שרוב היום אנחנו כעוסים, לא נחמד לנו, ואין לנו זמן לבלות עם הילדים שלנו?

 הורינו וסבינו חיו בעולם הירארכי, גברים שלטו על נשים, לבנים על שחורים, מבוגרים על ילדים. לכל אחד היה תפקיד. ב-100 השנים האחרונות נכנס הרעיון הדמוקרטי. פעם המבוגר היה במרכז ואח"כ הילד הפך להיות במרכז.

פעם כשהילד חזר הביתה היו ההורים בבית. היום הנשים עובדות ולכן יש שינוי במקום של ההורה ובתפקידו בחינוך הילדים, זה יוצר לחץ. הורים עם קריירה תובענית מרגישים צורך לפצות את הילד בצורה חומרית ועל ידי פינוק מתוך המקום של רגשות אשמה. יש מלך חדש – הילד!

היום הקשיים נמצאים יותר בתחום הסמכות ההורית – הם לא שמים עלינו.

 חשיבות ההורות:

להורות יש השלכה גם על הזוגיות שלנו, על התפקוד שלנו בעבודה (לא להגיע עצבניים) וכמובן למודלניג שלנו לילדים. יתרונות התיאוריה האדלריאנית הם שבה לומדים תקשורת ולא רק עם הילדים. זוהי תורה יישומית, תורת חיים אפשרית והגיונית, לא של ספרים. היא נשמעת פשוטה וטריוויאלית אבל לא תמיד קל לעשות אותה. מילת המפתח היא עקביות וכשזה קורה זה שלנו. זה לא טיפול קצר מועד.

זה משהו שמלווה אותנו כל החיים. ממש דרך חיים. תיאוריה המדברת על כבוד הדדי, קבלה, נתינה, שיווין ערך, תיאוריה ששמה דגש על החשיבות של דימוי עצמי ובטחון עצמי גבוה לילדים, כך שגם כשהם נופלים יש להם את הכוח להתרומם. תיאוריה אופטימית כי מדברת על תנועה לקראת מטרה, ומטרה עתידית אפשר לשנות את ההיסטוריה אי אפשר.

 מהן האופציות ללמידה העומדות בפני הורים צעירים? לשבת ולקטר ובעצם להשאיר את המצב כמו שהוא, לצפות בתכניות טלוויזיה כמו  סופר נני, להאזין לתכניות הדרכה ברדיו, לקרוא ספרי הדרכה, להיעזר באמהות, בחברות. האם זה מספיק? האם זה יכול לעזור למשפחה המיוחדת שלנו? לא בטוח!

ההצעה שלי: קורס הורות בשיטת אדלר
בסקר שערכה חברת גאוקרטוגרפיה בפברואר 2011 נמצא ש-52% מההורים רוצים קורס הכנה להורות. כלומר להורים יש רצון עז להיות הורים טובים יותר.

 מקצוע ההורות" שונה ממקצועות אחרים:
· ההורות לא נלמדת באופן פורמאלי.
· על ההורהללוות את ילדיו בכל שלבי התפתחותם, תוך התחשבות בצורכיהם המשתנים ובאופיים האינדיווידואלי.
· ההורה ממשיך להיות הורה כל הזמן, בכל מצב נתון, בין אם הילד אינו בבית ובין אם ההורה אינו בבית (גם כשההורה נמצא בחופשה מחוץ לבית, הוא חושב על הילד ודואג לו).
הורות הינה מקצוע ככל מקצוע אחר. ולכן, כשם שיש ללמוד מקצוע מסוים, כך יש ללמוד את מקצוע ההורות, כדי למלא את התפקיד האחראי הזה על הצד הטוב ביותר.
הקמת משפחה וגידול הילדים הן משימות מורכבות ביותר, גם להורים של ילד אחד וגם להורים של יותר מילד אחד, שכן ילדים שונים זה מזה. על ההורה לקרוא ולהבין את הצרכים השונים של הילדים ולספקם.
כיוון ששנותיו הראשונות של הילד הינן בעלות חשיבות רבה להתפתחותו, וההורים הם הסביבה המיידית של הילד, חשוב מאוד שההורים יקבלו ידע בתחום של גידול ילדים בשלב מוקדם ככל האפשר.

 אנחנו בבי"ס להורים נלמד עקרונות הורות כדי לפצח את התנהגות הילדים. הילד מדבר באמצעות ההתנהגות שלו, התנהגות הילד זו שפה. לכל התנהגות יש מטרה ואנחנו נלמד לזהות את המטרתיות ומתוך כך להגיב. כשילד מציק סימן שרע לו. אין ילד רע, יש ילד שרע לו.  

בקורס, בכל מפגש נמלא את ארגז הכלים בכלי אחר. לדוגמא: חוקים וגבולות, פיתוח תחושת שייכות, אמנות העידוד, שיתוף, התייעצות, וכן נעסוק במגוון נושאים נוספים כמו שיטות חינוך מועילות לעומת שיטות חינוך שהן לא מועילות. בין היתר נדבר על פינוק, מריבות אחים, תשומת לב יתרה, ועונשים מול תוצאות טבעיות והגיוניות.

 הקורס יאפשר לנו להסתכל על דברים אחרת. המטרה לבנות עם הילדים מערכת יחסים טובה שבאמצעותה נוכל להשפיע עליהם לבחור בערכים חשובים לחיים, ולתת להם כלים בהם יוכלו לתפקד כבוגרים מוצלחים. לכן בכל שלב נשאל מחדש את עצמנו האם מה שאנחנו עושים מול הילדים משרת את המטרה שלנו, ובמידה ולא הקורס יאפשר לקחת כלי חדש שיתאים יותר.

מה קורה בקבוצה

כל מפגש מתחיל בשיתוף בו יש מקום להורים לשתף בקשיים, בהצלחות, בדילמות ובכלל. בהמשך מתמקדים בנושא המרכזי של  המפגש.

הלמידה נעשית דרך התיאוריה, החוויה וההתנסות. מותר להביע השגות, התנגדויות ורעיונות נוספים. הכול מתקבל בברכה.

כל הורה בוחר אם מתאים לו לשתף. לא חייבים. כמו כן גם לא חייבים להשתתף בתרגילים. כל אחד בוחר לעשות את מה שמתאים לו. כל צורת למידה היא יעילה ואפקטיבית.

יש לזכור ששינוי הוא תהליך, ותהליך לוקח זמן. לא מופעל לחץ על ההורה לפעול לשינוי, אלא כל אחד יפעל בקצב שלו, בקבוצה הוא יקבל את התמיכה.