עידוד כגורם למטיבציה בעבודה
מאת ציפי גלזר – כל הזכויות שמורות
כל אדם זקוק לעידוד, ובמיוחד עובד המשקיע את כל כולו ומצפה להערכה.
מנהלים רבים, בתום לב ומתוך כוונה טובה משבחים את עובדיהם ואינם מבינים מדוע השבח אינו מדרבן ליוזמות נוספות ולעיתים אף גורם לרפיון וחוסר מוטיבציה להמשיך ולהשקיע.
אם כך מנהלים יקרים, הפסיקו לשבח את עובדיכם והתחילו לעודד.
ממשפט זה ניתן להבין שעידוד איננו שבח לכן אדגים ואסביר מה ההבדל בין עידוד לשבח.
* את מי אנו משבחים בד"כ- את המצליחים כמובן, ומיהם הזקוקים לעידוד – דווקא הנכשלים!
עצם ההצלחה מהווה עידוד להמשך עשייה, אך חשוב מאוד לעודד לא רק בתנאי שמצליחים אלא גם כשנכשלים כי מי שנכשל זקוק במיוחד לעידוד.
העידוד ניתן גם כשהעובד לא הצליח במשימה ומתייחס להשקעה ולמאמץ; "אנחנו מעריכים את המאמץ שהשקעת, לא נורא אם נכשלת, אנחנו מאמינים שתשתפר עם הזמן".
* השבח עלול להחליש את הביטחון העצמי עקב החרדות והלחץ מפני הציפייה שבפעם הבאה לא תהיה הצלחה וזה עלול להוביל להמנעות מעשייה. העידוד לעומת זאת נותן לגיטימציה לכישלון ומאפשר התנסות והפקת לקחים, מחזק את הביטחון העצמי של העובד היודע שמעריכים אותו גם אם הוא לא תמיד מצליח.
* השבח טומן בחובו את הציפייה התמידית לשמור על רמה גבוהה ומהווה תנאי. בשבח יש מסר שזה התנאי שצריך להתקיים כדי שהאדם יתקבל ויוערך. העידוד לעומת זאת לא מעמיס דרישות גבוהות שאינן ברות השגה, העידוד מאמין בהתקדמות בצעדים קטנים ובקצב האישי של כל פרט.
* השבחים מתייחסים ל"עושה" לדוגמה: "אתה עובד נהדר", ואילו העידוד מתייחס ל"מעשה": "העבודה שעשית מאד תורמת ".
* פעמים רבות כשמשבחים אפשר לתפוס זאת כצביעות, זיוף או מניפולציה, העידוד לעומת זאת מעורר אימון. העידוד ניתן בכנות רבה ובמיוחד כאשר מפרטים ומשתמשים במשפט "ואני אגיד לך למה", זה נותן הוכחה על מה מתבסס העידוד, לדוגמה: "בעבודה שביצעת היו אלמנטים….."
* לעיתים שבחים מתקבלים במבוכה או באי נוחות, מקבל השבח מרגיש נחיתות לעומת נותן השבח משום ששבח הוא שיפוט.
* שבח מוביל לתחרותיות בעוד שעידוד מוביל לשיתוף פעולה והרי אין כמו עבודת צוות ערובה להצלחה.
העידוד נימדד עפ"י התוצאה, העידוד הוא כל מה שיוצר שינוי בעמדות של מקבל העידוד כלפי עצמו, משפר את דעתו על עצמו, מגביר את הביטחון בכוחותיו ומביא אותו למסקנה שהוא שווה ערך כפי שהוא. השפעת העידוד גדולה ביותר באותם ארגונים בהם העובד עוסק בעבודה שגרתית ללא אפשרויות קידום. השפעת מילות העידוד היא כמו תוספת אנרגיה. עובד המרגיש מעודד יהיה בעל רצון ומוטיבציה גבוהה יותר לתרום ולהעלות את רמת התפוקה והרווחים במקום עבודתו.
עידוד זו אמנות וכדי לעשות זאת נכון – צריך ללמוד!
כדי לעודד בצורה הנכונה צריך:
להביע הערכה בלי "אבל…"
לתת אמון
להיות אופטימיים
להיות כנים
להיות עקביים
לראות את החיוב
לכבד
להקשיב
לשתף ולהתייעץ
מדוע כל כך קשה לנו לעודד? כבר מילדות לימדו אותנו לפחד מכישלונות ושגיאות, לא נתנו לנו להתנסות ולטעות, הצביעו על חסרונותינו וחולשותינו והטעינו אותנו פחדים ורגשי נחיתות ונטעו בנו את ההרגשה שרק אם נהיה מושלמים נהיה בעלי ערך. וכך בתרבות שלנו למרות הצורך הרב בעידוד אין אנו יודעים לעודד את עצמנו ואת האחרים, אך אנחנו טובים מאד בלייאש.
עידוד הוא המפתח בעבודה עם אנשים, המפתח לצמיחה ולשיתוף פעולה, המפתח להרגשת השייכות וגאוות היחידה, כולם אדם שאיננו מעודד לא יכול לעודד אחרים לכן חשוב שכל אחד ידע לעודד קודם כל את עצמו, ייתן לגיטימציה לרגשותיו, ידע לפרגן לעצמו ויהיה לו את האומץ להיות בלתי מושלם.
זקוקים לעידוד כמו לאוויר מים ומזון.
לכן מנהלים יקרים בפעם הבאה לפני שאתם משבחים את עובדיכם עצרו וחשבו רגע!
ועוד משפט קטן: אתם המנהלים המשמשים גם כהורים – יישמו זאת גם עם ילדיכם, כמו שאתם דואגים לצרכיו הפיזיים דאגו גם לצרכיו הנפשיים ועידוד הוא כמו חמצן לנשמה – צורך בסיסי חזק החיוני להתפתחותו התקינה של כל ילד.
ולגבי העובדים אתכם – נהגו אתם כאילו היו ילדיכם!